מיצב מרבד בן-סירא המדמה שטיח, פרוס משני צידי הכביש ברחוב בן-סירא בירושלים. התוואי שלו מכיל בתוכו מבנה לשימור מהתקופה העות'מנית. מרבד בן סירא הוא תצרף המורכב מאריחי בטון יצוקים מתבניות המדמה מרקם של שטיח ארוג.

את הפרויקט יזמה עיריית ירושלים באמצעות חברת "עדן ". התכנון המוקדם, הגרפי, גובש כיחידה שלמה, מתוך כוונה "להתעלם" מהכביש ולאפשר לעין להשלים את התמונה לכדי מראה מרחבי מגובש.

טכניקה: האריחים יצוקים מבטון. הצביעה בשיטה משולבת – ריסוס ועבודת מכחול פרטנית. סה"כ שובצו כ-500 יחידות. בגודל של X76.5 ס"מ ובעובי של 5 ס"מ בממוצע. כל יחידה במשקל של כ- 60 ק"ג. הצבע מותאם לתנאי הסביבה של מדרך חוץ והוא העמיד ביותר הקיים בשוק העולמי. בנוסף, מחשבה רבה הוקדשה לכך שתחזוקת השטיח בעתיד תהיה פשוטה ומועטה.

תצרף של מוטיבים

השמירה על החוקים המאפיינים שטיחים קלאסיים הייתה מכוונת ליצור את אותו “הקליק” הראשוני של עובר האורח, כחיבור לחפץ מוכר, המשדר את תחושת החמימות של הכניסה הביתה.

הקומפוזיציה הקלאסית נוצרת על ידי תכנון החלוקה למסגרות היקפיות, סביב מרכז עשיר בפרטים, ושמירה על חזרה גרפית של המוטיבים (רפטטיביות) כשפה המקובלת בעולם השטיחים.

המוטיבים שנבחרו הם אלגוריה ויזואלית ברוח נבואת ישעיהו (פרק י"א).

המוטיב המרכזי נשאר לפרשנות אישית, אך עם מסר לחיי שיתוף הוגנים.

האריה (סמלה של העיר ירושלים) והיחמור (הצבי הארץ ישראלי) הם בעלי חיים אשר מנצלים את תכונותיהם (גישוש, מבט, הרחה ) על מנת לבנות מערכת יחסים יציבה.

הצבע המרכזי – כחול-טורקיז, נבחר בגלל היותו צבע שבולט במרחב הציבורי העירוני ובנוסף, משרה תחושת חופש ומלכותיות.

בתהליך היצירה, בחרתי שורה ארוכה של מוטיבים סמליים, שחלקם מעוצבים בהשראת מוטיבים עתיקים ומוכרים או שעברו עיצוב מחודש, המתכתב עם עיצובים עתיקים שהוטבעו על מטבעות יהודיים, שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות באזור ירושלים.

חלק מהמוטיבים יובאו מעיצובן של תיבות אבן מסותתות – גלוסקמאות – המעוטרות בגילופי אבן. את תחושת ההיכרות עם חלק מהמוטיבים, ניתן לשייך לתחיית הסימבוליזם היהודי העתיק ודרך עיצוב מחודש של מעצבים גרפיים בני דורנו, שעטפו את מטבעות הכסף הנהוגים בעת החדשה באלמנטים מסורתיים.

התבוננתי לתוך עיצובי עמיתיי המקראיים והחלטותיהם המעשיות, וזיקקתי את ביטוייהם – מסרים מדוייקים הניבטים אל העולם מעל מטבע קט – משטח תצוגה, שקוטרו, לעיתים, אינו עולה על סנטימטר בודד – לפרטים מוכרים השזורים במארג הוויזואלי של השטיח.

הקונספט של השטיח הוא סוג של מסע בזמן.

תהליך ייצור המטבעות העתיק – מודל, תבנית, יציקה – לא השתנה לאורך ההיסטוריה וכמעט זהה לתהליך הטכנולוגי בו הופק במיצב.

תבנית מאפשרת העתקה מדוייקת. לכן, במקרה של מרבד בן-סירא, נבחר שטיח מצמר אמיתי, בשל אניציו הדחוסים אשר יוצרים מעין העצמה של אריגה. השטיח המקורי, ששימש כמודל, עשוי מצמר כבשים וחבלים, באותה שיטה שבה ייצרו שטיחים בעת העתיקה.

בהשראת נבואת ישעיהו

בחירת המוטיבים היא בהשראת פרק יא שבספר ישעיהו.

פרק י"א בספר ישעיהו הוא אוטופי, נאיבי, מוקצן ולכאורה חסר כל הגיון ואחיזה במציאות. הנביא מציג במילותיו טוהר ודמיון חסר מעצורים, כאשר כל אלגוריה יכולה להיקרא כפשוטה ויחד עם זאת להתפרש לרבדים עמוקים, אישיים בעיני הקורא והמתבונן במוטיבים של מרבד בן-סירא.